שלום חברות!
ימים לא פשוטים עוברים עלינו.
ראשית נשלח חיזוק וחיבוק לחברותינו מיישובי הדרום שוודאי מתמודדות עם סיטואציה לא פשוטה וצרכים קהילתיים מרובים.
חושבות עליכן ומאחלות לכן שקט ובריאות!

היום תתארח אצלנו חברה קרובה ומוכרת, שמשמשת כרכזת בכובעה האחד, וכמפיקת תוכן העשרתי בכובעה השני.
נשמע ממנה על ההפקות והתכניות אותן היא מציעה לרשויות, נכיר אותה קצת יותר לעומק ונלמד על המחשבה שמאחורי ההפקה.

ברוכה הבאה סולי טולידאנו 🙂
שלום לכולן, ברוכות הנמצאות ובשורות טובות מאד, עברנו מהמרחב הפתוח למה שמכנים "המרחב הבטוח"— ואנו אנה באים
תרשו לי להסמיק בתחילת הראיון, לא רגילה לספר על עצמי…
סולי טולידאנו, רעיה, ואם למתנות שמים ברוכות.
זכיתי לקיים על דרך החידוד את הפסוק "ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן", ראשונית בימי ילדותי, וכמעט שני עשורים בירושלים. 
בראשיתי, שנים מכובדות בתחום ההוראה ביסודי ובסמינר, ואח"כ בהפקה ובריכוז של פרויקט חונכות ארצי ופרויקטים נוספים.
כיום מנהלת את אובייקטיב הפקות, עסק שמתרכז בהפקות במה ותוכניות איכות. 
אני נותנת שירות למחלקות תרבות ברחבי הארץ, משרדי ממשלה, מוסדות חינוך וארגונים בארץ ובעולם.

נשמע מרשים.. איך התחיל הכל?
כנראה שנולדתי עם זה…  אני לא חושבת על הרעיונות, הקב"ה פשוט שולח אותם לפי הצורך.
התחלתי את "דרכי" בראשל"צ. שעמום טוטלי + חלומות וכמה כישורים יצרו קוקטייל של תוצרים. (למשל הכרתי את כל הספרים של חוה רוזנברג בע"פ, ליהמן וסופרי דורנו "הזקן" ואפשר היה לעשות לי מבחן "סיכה") רק לסבר את האוזן: היינו המשפחה החרדית היחידה כמעט ברחוב די מרכזי בעיר, והיה די ברור שאין לאן ללכת ובודאי שלא לצאת לרחובות העיר בשעות הפנאי.  חברות היו במרחק נסיעה לרוב. כל זה הוביל לכך שניסיתי את מזלי בכתיבת סיפורים, שירים, מחזות, הפקת מופעים ומה לא—  הופתעתי כשהזמינו את התוכניות ופרסמו את הסיפורים, מה שמלא אותי בשמחה ובחדוות יצירה. בנוסף, הדרכתי 4 שנים ב"בתיה" והפכתי למרכזת בתנועת בתיה, מה שנתן לי כר נרחב לפעילות ומרחב ביטוי וכמובן כלים משמעותיים וע"כ אני תמיד מודה להם.. בהמשך, מחלקת תרבות חרדית בעיר פנתה אלי להפקה של ירידים וימי פעילות מיוחדים. 
וכל השאר היסטוריה.
במשך הזמן התמקצעתי וביימתי עשרות מופעים, שאת רובן בניתי מאפס ועד למוצר המוגמר. המופעים עלו על במות מגוונות, חלקן גדולות מאוד. כיום אני גם עוסקת בהוראה ובהכשרת דור צעיר של בנות שמבקשות להתמקצע בתחום, ושמחה לתרום להן מנסיוני.

אז מה בעצם עושה אוביקטיב הפקות?
צוות ההפקה המצוין שלנו נותן מגוון רחב של שירותים: הפקת מופעים מא-ת, ירידי פעילות, תוכניות מיוחדות, הפקה טכנית- הגברה, תאורה מסכים ובמות, הפקת ערבי סמינרים, מסיבות גמר ועוד. יש לנו מוצר יחודי של משחקי קליקרים עם פ'יצרים יחודיים כמו הגרלות קהל ממוחשבות, ועוד גימיקים מיוחדים שאני מנחה, ויש מנחה נוסף לבנים. באירועי קהל אמיתיים. (לא טלפוני) בנוסף, יש לי בסל תכנית חווייתית לילדים המאושרת ע"י הרלב"ד ומשרד החינוך. בעז"ה, יש לנו יכולת יחודית ליצור מבצעים ופעילויות המורכבים מתחומים רבים, מרחב קולי, שידורים חיים, פיצ'רים הדורשים תיכנות, כתיבה ועוד.
אני חושבת, שהיכולת בס"ד לתכלל למופע אחד או תוכנית פעילות אחת: חומר איכותי, מקורי בהגשה מרהיבה, מענה מהיר ואיכותי בזמן אמת, מייחדים אותנו.

איזו שליחות את מוצאת בעבודה שלך?
הפקה של תכניות היא הזדמנות מצוינת להעביר מסרים חינוכיים חשובים, ואני מרגישה את זה בכל פעם שמתיישבת לתכנן עוד אירוע או ערכת פעילות.
השאלה שלך מזכירה לי משהו קטן ומרגש שקרה לי פעם. באירוע רב משתתפות, הנחיתי אירוע של קליקרים, שהיה משולב בהגרלות מסך דרמטיות. באמצע המופע, נגשת אלי אחת המחנכות ומספרת לי, על ילדה קטנה הנמצאת בקהל, שהיא בשבעה ל"ע על אמא שלה, ופונה אלי "תעשי טובה תארגני שהיא תזכה". הסברתי למורה שאשמח להעניק פרס, אבל ההגרלה הינה ממוחשבת ואין לי דרך להתערב בה. ברגע של הפוגה נשאתי תפילה להקב"ה שיתערב כאן בהגרלה לטובת הילדה. לא עברו מספר רגעים, ועל המסך הופיע שמה של הילדה כזוכה בפרס הגדול. המחנכת ואני עמדנו וחזינו יחד בדמעות ובצמרמורת של התרגשות בילדה הקטנה שנגשת לקבל את הפרס שהקב"ה בכבודו ובעצמו דאג להעניק לה. 

אוביקטיב הפקות קורונה. איך עברה עליכם השנה האחרונה?
עם תחילתה של תקופת הקורונה, הבנתי מיד שכינוסים רבי משתתפים ומופעים יהיו האחרונים ברשימת החזרה לשגרה, וחשבתי על פעילות שתהווה תחליף. כך מצאתי את עצמי עם הצוות המקצועי שלנו, מוציאה ערכות לפסח, לל"ג בעומר, לשבועות וכו, תוך כדי שאני כמתכנתת של קווי טלפון, שידורים ועוד, משלבת את הפעילות האינטראקטיבית בחוברות הפעילות, בלוחות המשחק ועוד. מערכה לערכה, הוספתי עוד ועוד תחומי פעילות מגוונים שישלימו ככל הניתן את החסר. העבודה היתה מאומצת מאד וכללה כתיבת תכנים, עיצוב, הגהה, איור, תפעול הקוים, אריזה ועוד. לא היה קל, אבל בהחלט שהיתה בעבודה זו שליחות ובס"ד גם פרנסה.

מה בכלל דעתך על ערכות / חוברות / טלפונים וכו בשגרה כשמתאפשרת פעילות פרונטלית. יש לזה בכלל מקום?
אני חושבת שערכות פעילות כאלה יכולות להשתלב בהחלט בפעילות הרגילה ולהשלים אותה. כבר לפני הקורונה הוצאתי פה ושם ערכות וחוברות פעילות. נכון להיום, לאחר ניסיון רב שצברתי, אני חושבת שערכה נכונה היא ערכה המשלבת פעילות עם קוי טלפון שידורים חיים, מוקדים, ועוד. לערכה יש יתרונות רבים, ככלות הכל היא מוצר שמחזיקים ביד ונהנים ממנו זמן ממושך, מגוון גדול של בני משפחה, כל אחד בזמנו הפנוי, מפתחים מיומנויות מיוחדות של חשיבה וביטוי בע"פ ובכתב, עבודת צוות ועוד.

טיפ קטן שתוכלי לתת לנו, כרכזות קהילה ותרבות, הישר משולחן העבודה שלך:
הדבר הראשון שנכון לדעתי לעשות לפני כל הפקה שהיא קטנה או גדולה, היא לכתוב לה הגדרה ומטרה. הדבר נכון גם במישור האישי כמו ארגון נופש משפחתי. התהליך כולו נראה אחרת, והתוצאה טובה לעין ערוך.
ואם כבר טיפ, אז גם המלצה קטנה ובקשה שלי אליכן:
יש ביננו כל כך הרבה נשים ונערות מוצלחות בתחומי הבמה וההפקה השונים. לרובן חסרה רק הזדמנות אחת כדי להצליח. באופן אישי, משתדלת מאד לתת הזדמנות לכשרונות הצעירים האלו (ולא רק בגיל) בהפקות שלי, ולדחוף אותן קדימה— כמובן מתוך שיקול דעת ואחריות.
בטוחה שלכן כרכזות רשותיות יש יכולת וגם רצון גדול יותר לעשות את זה. בעיני זה חשוב ומשמעותי!

ומה לסיום?
חג השבועות בפתח, וחשבתי על זה שהפקה, הגברה מסכים וכל אלה נראים לנו חדשניים, אך כל אלה הם רק בזעיר אנפין… מעמד הר סיני היתה ההפקה הגדולה ביותר המרהיבה ביותר והמיוחדת ביותר "שהפיק" הקב"ה בכבודו ובעצמו. הר מקושט בפרחים, תאורה של ברקים ורעמים, כתרים נוצצים ומרשימים, וכל זה הוביל לרגע אחד של דממה דקה שבו נשמע קולו של הבורא "אנוכי ה’" .  
מאחלת לעצמי ולכולנו שנזכה בעז"ה להעביר באירועים המרהיבים מסרים של אמת ונצח.

ואי אפשר בלי להודות לכן ולמנהלות הפורום על המידע הרב והפרקטיקה המועברים דרך קבע בפורום שהוא לי לתועלת גם בכובע האחר שלי כרכזת פעילות. 
חג שמח ובהצלחה רבה לכולנו!