חמישי נעים לכולנו!
שוב אנחנו נפגשות על המפה הארצית שלנו, והפעם בחרנו עבורכן במקום קצת פחות שגרתי, כזה שמסמל עבור רובנו קיט ונופש.
רותי בראון, רכזת הקהילה והתרבות החרדית של מועצה אזורית נחל שורק, נעים מאוד!
יצאנו לדרך?

נקודה אישית:
שלום לכן, וברוכות הבאות לנחל שורק.
אני רותי בראון, נשואה ליצחק, בת 49, אמא ל 6 ילדים. חמישה בנים ו… "אחרי בלותי הייתה לי עדנה",  זכינו לבת זקונים 🙂 3 הבנים הגדולים שלנו ג'ינגים במלוא מובן המילה, וב"ה בני בכורי נישא לפני – כ3 חודשים.

נ"צ:
אני עובדת במועצה אזורית נחל שורק, 
עוסקת בתרבות יהודית עבור כלל המועצה, ומענים למגזר החרדי ביישובים בית חלקיה ויסודות בפרט, שהם היישובים החרדים של המועצה.
יש לנו מתנ"ס אחד, שהוא מתנ"ס של המועצה ונותן שירות לכל היישובים. מתנ"ס נחל שורק, שהוא הגוף שמעסיק אותי ומתכלל את פעילות הקהילה, התרבות והפנאי במועצה כבר 15 שנה, מאז הוקם.

נקודת פתיחה:
אז מה הביא אותי לתפקיד? אני ילידת בית חלקיה. לאחר נישואי עברתי שנתיים לאשדוד, לאחר מכן ניהלתי את חוף דקלים בגוש קטיף. ואז חזרנו הביתה לבית חלקיה והקמנו את ביתנו. 
כשחזרנו בעלי ואני לגור בבית חלקיה, בפורים הראשון בעלי האיר את תשומת ליבי לנוער משוטט שעושה שטויות, ובכלל לזה לעובדה המצערת שאין פעילות לילדים. כתוצאה מההבנה הזו, בעלי הקים את אבות ובנים סניף בית חלקיה. מפעם לפעם היינו ניגשים למועצה לבקש תקציב, להזמין פעילות חיצונית וכדומה. לקראת חנוכה ופורים בעלי (זייפן מקצועי) הרים מקהלה, אחותי ואני היינו משכתבות ספר/ סיפור להצגה, בעלי מאמן אותם (אני עומדת מאחוריו ואומרת מה ואיך צריך להציג, דמיינו 🙂 והילדים היו שרים ומציגים לפני כל היישוב. 
כך בעצם הפעלנו מעין מתנ"ס, ללא שם וכותרת ותקציב, מתוך תחושת שליחות פנימית ומחשבה שמדובר בפעילות חיונית ומשמעותית לקהילה. 
לאחר תקופה יצא מכרז לרכזת מגזר החרדי במעוצה, מובן שהגשתי את מועמדותי, ומכאן הכל היסטוריה..
אני כבר 15 שנה בתפקיד, אני והתפקיד חד הוא פחות או יותר.
בהגדרה, אני מנהלת תרבות יהודית ופרויקטים. 
בפועל, אני אחראית לפעילויות תורניות ביישובי הרשות בכלל, ולכל צורך ביישובים החרדיים. 
כמו כן מנהלת פרויקטים שונים כגון: פל"א -פעילות לימודית אחרת לעולים חדשים. קשרים עם קק"ל ועוד. התפקיד שלי בעיקרו הוא תפקיד ניהולי, אך למרות זאת אני אוהבת את השטח, נושמת וחיה אותו. תחתיי בנושא תרבות עובדות רכזות קהילה, ובכל תחום אחר שאני עוסקת בו יש ממשק עם מנהלי תחומים/רכזים במתנ"ס ומחוץ לו.

נקודת משבר:
קורונה כמובן.. קורונה קורנונה הצמיחה לנו קרנים, זו האמת.
ומרשה לעצמי ככה פה בקבוצת החברות הזו לפרוק את זה, אז תודה!
למען האמת, כשאני חושבת על זה ככה ממבט מרוחק, אז יש כאן תהליך מרתק. בתחילה, היה ממש מאתגר ונחמד. אעז להגיד שאפילו מרענן. הרבה חשיבה של לצאת מחוץ לקופסא, שמנערת אותנו ומוציאה מאיתנו דברים טובים ויצירתיים. למגזר החרדי נהייתי מרפ"ד חינוכי יצרתי. חוברות עבודה, צביעה ולמידה. קיימנו פעילות תיבות דואר מעניינת, וכמובן, איך לא?, משאיות שמחה.
למגזר הכללי פתחנו אולפן שידורים בזום 3 פעמים בשבוע עם חידונים, פינת בישול, פינת חי ומגוון הפעלות.
כשהבנו שהקורונה הגיעה ולא רק כדי לחלוף על פנינו אלא יש לה כוונות להשתקע, זה הפך להיות מעיק מחד, ויצירתי מאידך. בכל תקופה אנחנו מרעננים ומתחדשים בתוכניות.
אני מרגישה אחריות גדולה, ומאחר ואנשים כבר נואשים מהמציאות, וגם העובדים תחתי ורכזי הקהילה מתקשים להתמודד עם האתגר המתמשך הזה, אני צריכה לפעמים להיות גם יצירתית של יש מאין וגם מעודדת את השורות. 

נקודת תצפית:
ב"ה זכינו למיזמים נהדרים בתקופה זו. כמובן בהתאם לצו השעה. בימי הסגר ואיסור התקהלות בכלל:
פעילות תיבות הדואר– כל משפחה הכינה 2 תיבות יצירתיות. אחת אדומה- דואר נכנס, אחת צהובה-דואר יוצא. בתיבות שלחנו וקבלנו משימות מיוחדות לביצוע ותחרויות מעניינות.
המטריה הפעילה – פעילות יומית לסגר הגשום.
העגלה המלאה – עזרה לתושבים חולים ומבודדים.
בתקופה שבה יכלו להתקהל כ-20 במרחב הפתוח:
 מכ"מ -מרחב כפרי משלים – חיבור בין הפורמלי לבלתי פורמלי. מפגש חד שבועי של  שעת מחנכת שעת ספורט ושעת יצירה במרחב הפתוח.
סיורי סליחות עם קק"ל – בכל סיור השתתפו סה"כ 20 תושבים, לפי תנאי התו הסגול.

נקודת סגירה:
שמחתי להיות איתכן בשיח הכרות מעמיק יותר. אני מספרת על עצמי ועל הנקודה על המפה שלי, ותוך כדי מקשיבה וחושבת על הדברים, ומהרהרת..
מאחלת לכולנו שנזכה במהרה לחזור לשיגרה ברוכה, שנשכיל לאמץ את התובנות והכלים שרכשנו בתקופה של הקורונה. בסופו של דבר, למדנו דבר או שתים שללא ספק יש להם מקום גם בחיים הרגילים.
להתראות ושבת שלום!