חמישי אמנותי #16

חמישי אמנותי #16

ערב טוב לכן חברות יקרות,
וערב טוב לך סמדר מורג!
חמישי אמנותי השבוע הוא שלך,
קבלי מאיתנו את הבמה.

תודה תודה, חיבת לצין שאפילו המילה "במה" מרגשת אותי. מי זוכר מה זו במה? מה עושים איתה? למה נועדה? איך מופיעים עליה? אני בטוחה שכשנחזור אליה, זה לא יהיה פשוט לעלות ופשוט לזרום, כמו פעם 🙂

טוב, סמדר. חכי רגע עם הקורונה.
גלשת לאמצע, כשאפילו פתיחה מכובדת עוד לא נתנו פה.

מי צריך פתיחה וכבוד? מה שחשוב זה לדבר וליהנות ביחד. ומפורום כזה של רכזות מתנסים ומחלקות תרבות- אני נהנית בכפליים. אתן הקולגות שלי, והחוויה הלא פשוטה של השנה האחרונה, היא שלכן ושלי גם יחד.
אופסס, שוב זלגתי.
אז אולי באמת אתן קצת כבוד, ואשתדל לענות על ראשון ראשון ואחרון אחרון, וגם לא אתפרץ לדברי המראיינת הנחמדת.

אז אם הגענו עד פה, גם אני בעד לדלג על פתיחה שגרתית.
ובכל זאת, למי שאולי נכנסה לתפקיד בחודשים האחרונים, ואולי לא מכירה אותך מהימים ההם, תני לנו סקירה קצרה של מי את ומה מעשיך:

בשמחה!
אני סמדר מורג, שחקנית וזמרת, בעלת תשובה ומתגוררת באשדוד, מופיעה עם הצגות משלי כבר שנים רבות. נראה לי שהופעתי בכל עיר שמשתתפת כאן בפורום.
אוהבת את הבמה, אוהבת את הקהל, אוהבת את המקצוע! 

אמרת בעלת תשובה, וזה לא מפתיע. לא מעט מנשות המקצוע בתחומי הבמה והתרבות הן בעלות תשובה. כנראה שהמקצוע הזה נשען על ידע ומקצועיות שאצלנו בתוך המגזר עוד לא מספיק מבוססים וותיקים.

זה נכון, ללא ספק. 
אם כי חייבת לציין שהיום נראה שהדברים השתנו ויש כבר דור חדש וצעיר שכן לומד את הדברים פנימה. 
ברור שעדיין, אי אפשר להשוות את הידע והכלים שניתן לרכוש בעולם הכללי, לאלו הניתנים במגזר החרדי. אבל נראה שהפער מתחיל להצטמצם ושמחלחלת הבנה לגבי החשיבות של התמקצעות, לגבי תפקידה של אמנות, ואיך עושים אותה בצורה נאותה.

ספרי לנו על המופע הראשון שלך בפני קהל חרדי.
המופע הראשון שאני זוכרת היטב, הוא מופע שנועד לקהל חרדי וחרדלי. זו היתה חוויה מאוד מרגשת. התגובות של הקהל הפתיעו אותי, והרגשתי שהן מחזקות אותי בכל התהליך.
אספר משהו אישי קטן הנוגע להופעה הזו. באותה התקופה, עוד לא הלכתי תמיד עם כיסוי ראש. כנראה שזה היה מורגש, כי בסיום ההופעה שאלו אותי מהקהל האם אני עם כיסוי ראש קבוע. הרגשתי בנח, ועניתי שעדיין לא, שאני בתהליכים.. שבכל שבת אני עם כיסוי, ומקווה שבקרוב גם בכל יום אחר. אחת הנשים בקהל קמה על רגליה ואמרה לי עם ידיים נשואות לשמיים: סמדר היקרה, את עושה צעדים כל כך גדולים וחשובים, בטח גם הצעד הזה יבוא עוד מעט. אנחנו איתך עד אליו! האימרה התמימה והאיכפתית הזו ריגשה אותי מאוד ונגעה בי, ואולי גם קירבה את הצעד הזה, מי יודע.. 

במה שונים המופעים שלך היום, אחרי החזרה בתשובה, מהמופעים של לפני? 
זו שאלה שאני מתקשה להתחיל ולענות עליה, משום שההבדלים הם שמים וארץ!
מבחינה טכנית, המופעים בהם הייתי משתתפת לפני החזרה בתשובה, בחו"ל, היו מופעי ענק. אני מדברת על הפקות של מיליון יורו ויותר. למופעים כאלו יש קמפיינים אדירים של יחצנות ופרסום, הצגות חוזרות עם קהל של כ- 2000 איש בכל ערב, ונדודים בארצות רבות באירופה. בתוך הפקות כאלו, אני כשחקנית וזמרת, יכולה להתרכז בתפקיד המקצועי שלי, בלי צורך להתעסק בכל המסביב. יש אנשי מקצוע שהתפקידים שלהם כוללים את כל הדאגות האחרות: הלבשה, איפור, נסיעות, אוכל, שיער, הגברה, וכל פרט אחר.
זה מאוד נח, אין ספק. היום, אני מפיקה מופעים משלי. אני היזמית, המתכננת, מייצרת התוכן, המלבישה, המאפרת, הנהגת, ולפעמים גם המגבירה 🙂
אני מופיעה בפני קהלים אינטימיים, זה יכול להיות גם קהל של 40 איש. וזה נהדר! יוצאת ממני היום יצירתיות וקריאיטיביות שלא ידעתי שיש בי. זה אולי לא קל, אבל אני מאוד מחוברת לתוכן, והעובדה שאני זוכה להופיע בפני נשות ישראל, נותנת לי המון כח.
בנוסף, כשאני חושבת עכשיו על המופעים של פעם, אז חלק גדול מהם זה שואו וצלצולים, שהיום יש לי שקט מהם. הכל יותר נקי, טהור, קרוב..

ועכשיו, הנה זה בא: קורונה טיים: מתי הבנת שזהו. עולם התרבות נכנס להקפאה עמוקה ואין הופעות בקרוב? איך הרגשת?
האמת, זה יישמע לכן מוזר, אבל זו  האמת. אני מאוד מחוברת לאינטואיציה שלי. באדר, ככה לפני פורים, הייתי עם ההצגה שלי "מחוץ לתבנית" בירושלים. (הצגה מדהימה עם בנות בעלות תסמונת דאון שלא הספקתי להריץ הרבה לפני הקורונה, שהגיעה ממש בתחילת ההרצה שלה) מיד כשירדתי מהבמה אמרתי למלווה שלי: אני מרגישה שלא נחזור לבמה המון זמן, לפחות שנה וחצי. באותם ימים זו היתה נראית גוזמה מדומיינת. היא הסתכלה עלי כמו על מישהו שמדבר שטויות.. אבל הנה, אנחנו שנה מאותו הערב, והקורונה עדין פה, ואני פוגשת אתכן בראיון הזה במקום על הבמה.

ספרי לנו על המעבר החד מאישה ואמא שנמצאת המון בחוץ. גם בערבים. מופיעה על במות בכל הארץ. לאישה ואמא שנמצאת בבית 24/7.
שאלה מצוינת ולא פשוטה.. אין ספק שעברתי משבר, ושלקח זמן להבין מה קורה איתי ולהרים את הראש. אבל בסך הכל, זה עשה לי מאוד טוב. ללכת לישון בזמן ,להיות נוכחת בבית, לבשל כמו שצריך, להיות בקשר רציף עם הילדים, בלי היעלמויות וגיחות ארוכות החוצה. להיות עם זמן פנאי לחברות ולסביבה, ועוד..
לקחתי את התקופה כזמן להעצים את עצמי. אני לומדת הרבה ומתחזקת באמונה. ברור לי שאחזור לעשייה אחרת ממי שיצאתי ממנה.

האם ואילו סוגי שירותים את נותנת בתקופת הקורונה?
יש פה ושם מופעים בזום, זו פלטפורה נחמדה. בנוסף, אני עוסקת בעניינים שאינם תחום המקצוע הישיר שלי, ולמען האמת נהנית מהם.
זה כולל ללמד הולנדים את השפה העברית, להעביר שיעורי יהדות, ולהדריך בקורסים של תזונה לנשים. 
לא יאומן, אה? יש חיים בלי במה..

האם יש איזו הבנה מיוחדת או יצירה חדשה שדווקא הקורונה עזרה לך לדייק, להבין וליצור?
אגיד לך את האמת. אני מרגישה וחושבת שאנחנו הולכים לקראת הגאולה.
ותודי, זו היצירה האיכותית והנחשקת ביותר!

תודה לך, סמדר. אמן ואמן!
היה מענין איתך,
ולנו נותר רק לקוות שנוכל להיפגש מקרוב וליהנות מהאישיות הנעימה שלך ומהמופעים הנהדרים.

מלכה לאנדא

רכזת פעילות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט