שלום חברות,
נעים לפגוש אתכן שוב, כמו בכל יום חמישי.

גם השבוע, נצא לסיור וירטואלי מרתק ברחבי המפה הקהילתית שלנו.
אז לאן היום?
מוזמנות להצטרף אלינו דרומה, אל אשדוד. אמרתם אשדוד? אמרתם מתנ"ס מעלה.
כולנו כאן נהנות מהקולגות הפעילות והמשמעותיות שלנו בקבוצה: ריקי גלבשטיין מנהלת המתנ"ס, חיה הרשברג, רכזת הפעילות הנמרצת, ושרה וילר, רכזת מועדון הגמלאיות.
היום נהנה מסיור וירטואלי במתנ"ס מעלה. נכיר קצת יותר לעומק את המקום, את החזון, ואת העבודה הקהילתית שלו.
מוכנות? קדימה, יצאנו לדרך!
מדריכת הסיור שלנו היא חיה הרשברג, שהתפנתה למרות עיסוקיה הרבים ועם התכנונים לתקופת החגים הקרובה, כדי לתת לנו חווית ביקור אותנטית ומחכימה.

תהנו:)

נקודת הזנקה:
שמי חיה הרשברג, אמא לשבעה ילדים ב"ה, 5 מהם נשואים וב"ה יש גם  נכדים ונכדות…
אני רכזת חוגים ופעילות במתנ"ס מעלה באשדוד.
המתנ"ס הוא אחד מארבע עשר מתנ"סים באשדוד, השייכים כולם לחברה העירונית המתפעלת אותם.
מעלה ממוקם ברובע ז', אך בשונה ממתנ"סים אחרים הנותנים מענה ממוקד לתושבים בטריטוריה הגיאוגרפית שלהם, מעלה משרת כלל האוכלסיה החרדית באשדוד. 
זה מאתגר, ומחייב אותנו בחשיבה ובתפיסה רחבה, מעבר לזו הגיאוגרפית והפיזית.
מאמינה שאנחנו לא היחידים, זו תופעה שכיחה ברשויות מעורבות…

מנקודה לנקודה:
בימים כתיקונם, יש לנו פעילות מהשכם ועד הערב לכלל הגילאים. מגיל הרך ועד קשישות. אנו עוסקים במגוון תחומים: יהדות, העשרה, אומנות, תרבות, ספורט ועוד. כמו כל מתנ"ס מכובד בישראל. יש לנו מועדונית לנערים בעלי צרכים מיוחדים, קבוצות מעוף לנשים וגמלאיות ומועדון מופת לקשישות. אנו מקיימים אירועים סביב חגים ומועדים, כשהשיא שלנו הוא בארועי הקיץ, שהפכו למסורת בעיר, ומשתתפים בהם עשרות אלפי תושבים/ות. לצד הפעילות הרוטינית, אנחנו כל הזמן מאתגרים את עצמנו עם פרויקטים, מיזמים ושיתופי פעולה חדשים… בכל זמן נתון (כמעט…), תמצאו אותי יושבת על קול קורא או מכתב לבקשת חסות. האני מאמין שלי הוא, שביחד זה תמיד טוב יותר מאשר לבד. חייבת לומר שזה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם.

זו לא הנקודה:
המתנ"ס שלנו, שהוקם ע"י המנהלת ריקי גלבשטיין לפני יותר משני עשורים (כן, כן, בהחלט אחד החלוצים!),  נמצא עדיין במבנים יבילים ופועל ב- 4 שלוחות נוספות בגלל היעדר מקום. אנו שוכרים אולמות ברחבי העיר מעת לעת, לטובת קיום פעילות בצורה מכובדת ומרובת משתתפים. גם בענין הזה, בטוחה שאנחנו לא היחידים, וזו תופעה שמתרחשת בערים נוספות. וודאי שבמעורבות מביניהן. מחסור במבנה, או מבנה שלא הולם את הצרכים הקהילתיים, זוהי תופעה רווחת. האתגר שלנו כמתנ"סים, הוא לצאת מהריבוע של פעילות המתבססת על מבנה פיזי, ולמצוא את הדרך לתת שירות קהילתי גם בלעדיו.  המבנה הפיזי הוא לא המרכז, או העיקר, ובטח שאינו הדבר היחיד שבלעדיו אי אפשר לפעול. הוא חשוב ונצרך, אבל גם בתוך מציאות חסירה, אפשר להצליח ולקיים את תפקידנו. מי כמונו יודעות 🙂

נקודה חוזרת:
הרקע שהביא אותי אל המתנ"ס הוא מקרי לחלוטין.  עבדתי קודם לכן במרפ"ד בתחומי שיווק ערכות לבתי ספר בתחומי עניין שונים. המשרה הנחשקת והזכות לעבוד עם צוות מתנ"ס מעלה נפלה בחלקה של אחותי. הציעו לה להגיע לראיון עבודה, ומאחר והיא למדה והתעסקה בתחומי עניין אחרים היא הציעה לי את העבודה. וברוך ה', מאז הכל היסטוריה …
12 וחצי שנים שאני קמה כל בוקר בהודיה לקב"ה ששיבץ אותי בתפקיד הזה. בטוחה שאתן חולקות איתי את ההרגשה על הזכות המיוחדת שלנו כרכזות קהילה.

נקודת עצירה:
הקורונה תפסה אותנו, כמו את כולם, בשיא הדרייב והעשיה. עם תושבים רשומים לחוגים, עם תיכנוני ארועים ופרוייקטים.. היינו קצת בהלם ובחשש מכל הסיטואציה. הוצאנו לחל"ת, והיתה מין תחושה של הקפאת פעילות. אבל בסיעתא דשמיא, התעשתנו יחסית מהר ומצאנו את מקומנו גם במציאות המוזרה הזו. מנהלת המתנ"ס, ריקי גלבשטיין, השתתפה במפגש זום של האיגוד עם ד"ר שרה שדמי מהחברה למתנ"סים, בו היא חידדה את המושג חוסן קהילתי ומאפיניו, ובעיקר את תפקיד המרכז הקהילתי. המסרים שנלמדו הועלו למעלה אל החברה העירונית, וכשהייתה הבנה שיש כאן נחישות לפעולה בכל תנאי, תוך הצגת החשיבות ודרכי הפעולה המעשיות, חזרנו לפעילות אינטנסטיבית (בלי גוזמה!) מאז ועד היום.  

הנקודה הפנימית:
בקורונה, יותר מבשיגרה, התפקיד שלי הוא להיות קהילתית, לסייע ולהקל על ההורים בקושי המרכזי שלהם שהוא העסקת ילדים בתנאי הסגר. אלפי ערכות יצירה ברמה גבוהה ובמחירים השווים לכל נפש חולקו/נמכרו במתנ"ס, תיקי הפעלה עם משחקים למבודדים ולשאינם, פעילות לכל הגילאים במרחבים הקוליים, ובשיתוף חברות צוות נוספות אנחנו מוסיפות מענה קהילתי מורחב לנשים ולקשישות, עם חדרי וועידה והפעלות בהתאם לתו הסגול. בהקשר זה, יש לי איזשהו מסר שאני חווה אותו אצלינו במעלה ואני אשמח לשתף אותו כאן. הסוגיה של כמה אנחנו נותנים לקהילה לא כ"כ רלוונטית, אלא כמה אהבה אנחנו מכניסים אל תוך הנתינה שלנו… כשתושבת נכנסת בדלת המתנס, אני קצת נהפכת להיות כמו משפחה שלה. מתעניינת, מחייכת, מחבקת במילים ומעשים. זוהי התפיסה העומדת למולי. גם עכשיו, בשעות ובימים העמוסים של מכירת הערכות במתנס, כשיש לחץ ועומס, אני משתדלת להיות עם כל אחת ואחד. להבין לאיזה גיל מייעדים את הערכות ומה המטרה, ואז מנסה להתאים את התוצרים. לפעמים תוך כדי מכירת הערכות אני שומעת על קושי זה או אחר בכמה מילים, ומבינה כי צריך להטות אוזן וכתף. אנחנו במתנס מרגישות משפחה אחת מחבקת קהילה שלמה.

נקודות ציון:
מתוך שלל יוזמות ופעילויות קורונה, אשמח לסקור את המיוחדות שבהן:
הקהילתונים– הפקנו 12עד כה  קהילתונים לפי צבעים שכללו תוכן, אתגרים, חידודים, מתכונים ובעיקר פתרונות תעסוקה יצירתיים במיוחד לימי הקורונה במרחב הביתי. מעניין לציין שעם התחלת המיזם פנו אלינו אמניות רבות שנתנו לנו חמרים איכותיים ומקצועיים בחפץ לב לטובת הקהילה… חייבת לציין חברת צוות, שירה ניסן שמה, שביום יום היא מזכירה אשר הפכה לגרפיקאית במשרה מליאה.. שרה הפיקה בעקביות וללא לאות את הקהילתונים המרהיבים. אנו מפיצים אותם במייל לכ-500 משפחות וכן ניתן גם להדפיס בחנויות דפוס מקומיות. ההדים לקהילתונים הם רבים. הורים, מורות וגם ילדים כותבים לנו משובים מחממי לב. האמת, זה נוסך בנו כח וידיעה שעמלינו לא לשווא…
מיזם חנוכה שהיה סביב הנושא אור המאפיין את החג. בכל יום הייתה מטלת אור מעניינת ושונה שהתפרסמה במקומונים. הזוכים היו אלו שביצעו את המשימות במלואם.  התחרות זיכתה בפרסים יקרי ערך. מטרת הרעיון היה להפיק ולהפעיל את המשפחה הגרעינית ליצור חוויה והוויה משפחתית גם בימי הסגר. קבלנו שיתופים ומשובים רבים, מסתבר שמשפחות מסוגלות להפעיל את עצמן ונהנות מהדרכה מסוג כזה. הקהילה נרתמה כולה והתגובות היו נלהבות. משפחות רבות סיפרו על שיתוף ועשייה משפחתית, חידוד היצירה והחשיבה מחוץ לקופסא, ותחומי עניין מרתקים לכל בני המשפחה . 
החמניה- מיזם קורונה נוסף של פעילות למשפחה הגרעינית, במסגרתה קיימנו תחרות הקלטת שיר באולפן, סיפור בהמשכים שהתחיל ע"י הסופרת רות רפפורט והושלם בפרקים ע"י הקהילה, ועוד רעיונות יצירתיים שונים.  

שלוש נקודות:
הרצון  להעניק אושר לקהילה דוחף אותי יותר מכל. אני מזדהה עם המשפט שאומר "אם אתה תחלום על זה, אתה תעשה את זה".. אני עובדת בימים אלו על מזוודת יולדות מצויידת במשחקים, ספרים וחומר תעסוקה לאם אחרי לידה וגם לילדים, ומנסה לגייס את החברות הגדולות לתת כתף. מקווה בע"ה שהמיזם ירקום גידים ויצא לפועל.

הנקודה האחרונה:
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למנהלות הפורום ולחברות כאן על ההפריה ההדדית ולמידת העמיתים. אני מרגישה שזה מעשיר אותי ומפיח אנרגיות חיוביות, גם בימים או סיטואציות אפרוריות משהו..

מחכה להיפגש!