יום חמישי נוסף לפתחנו, והפעם בחרנו לתת את הבמה לאחד ממפעילי תכניות הפנאי היותר מוכרים בשוק.
חזקי רייך, בעלים ומנהל של המותג מלחמת מוחות.
גם בלי קורונה, יש הרבה מה ללמוד ממנו.
איך לוקחים משחק נחמד והופכים אותו למעצמה.
איך עושים את הדברים בצורה מקצועית, איכותית, ובלתי מתפשרת.
ומרגע שבאה הקורונה, המותג רק הולך ומשתכלל, הולך ומתפתח..
אז קדימה, הפשילו שרוולים, וכנסו למצב מלחמה..

ערב טוב! ספר לנו קצת על עצמך, לפני הכל. אז מי זה המח שמאחורי המלחמה הזו?
שמי חזקי רייך, בן 29, יותר צעיר ממה שאני נראה 🙂 נשוי לשרית, יחד אנחנו מפעילים ומנחים משחקי טריוויה אקסטרימיים. המשרד והאולפן שלנו בבית שמש, אנחנו עובדים, כמובן, בכל הארץ. לאן שלא תרצו ותבקשו, נגיע ונרים לכם פעילות אקסטרים מליאת טמפרמנט ואנרגיה.
תן לנו הצצה לאסטרטגיה שמאחורי מלחמת המוחות שלך. איך נולדה? מה הביא אותך לתחום?
התחלתי להתעסק עם משחקי טריוויה וקליקרים מתוך תחושת שליחות, ורצון להעניק לאנשים נוספים לחוות שינוי מהותי, אותו עברתי בעצמי: הייתי בחור שקט ולא מידי מוכר, ובקעמפ הישיבתי ניצחתי במשחק טריוויה. אז זה לא היה משוכלל, משהו פשוט בפאוור פוינט.
בעקבות הניצחון בטריוויה – המעמד שלי בישיבה השתנה. פתאום כולם הכירו אותי והפכתי לבחור המעורב בכל העניינים, גיליתי שאני יזם ומארגן והחלטתי שבהזדמנות הבאה שתהיה לי – אארגן טריוויה שתהיה מקפצה לשינוי גם לאחרים.
התחתנתי, והתחלתי להשקיע זמן בהגשמת החלום שלי.
תכנון משחק טריוויה מאתגר מכל הבחינות, עם אפשרויות נרחבות לכל רעיון שרק יכול להיות. פיתחתי מערכת משחק משוכללת מאוד ובהשקעה אדירה של כסף. הוספנו בה פיצ'רים מיוחדים להעצמת החוויה האישית של כל משתתף, וכמובן גם להגברת התחרותיות בין הקבוצות השונות המשחקות ומתחרות זו בזו. את התוכן והשאלות אפשרי להתאים אישית, מתוך מגוון סוגי שאלות ומאגר נושאים עצום שבניתי, והוא גדל ומתרחב כל הזמן.
במשך שנים אני ואשתי שרית מפעילים ומנחים מאות משחקי טריוויה למאות אלפי משתתפים, במקומות שונים ברחבי הארץ, כולה.
הכיף שלי זה לראות את העיניים הנוצצות בדריכות בכל שאלה, את צעקות ההתלהבות בזמן ניצחון והכי הכי – את האושר על הפנים של המשתתפים. כן, גם אלו שלא זוכים…

מלחמת קורונה.
איך נראתה החזית שלך? ומה עשית כדי לנצח גם בקרב המאתגר הזה?
בגל הראשון של הקורונה התבטלו אירועים בעקבות ההגבלות על התכנסויות, מצאתי את עצמי עם יומן ריק, ועם זמן פנוי. בתחילה זה היה מוזר, ולא ממש ידעתי מה ואיך לנהוג, בד"כ הימים שלי עמוסים משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות מאוד…
אחרי זמן מה, הרגשתי שהשקט הזה, והאפשרות לחשוב בנחת, מאפשרים לי לנסות ולכבוש זירה נוספת.
חשבתי, התיעצתי, ניסיתי, תכננתי, ובסייעתא דשמיא הפקתי תכנית מגירה של משחק טריוויה אונליין.
תוך כדי היערכות לפסח, עם ילדים בבית וכל המשתמע, עבדנו במרץ גם במשרד. הצלחנו לפתח מערכת איתה אפשר לשחק טריוויה משותפת מרחוק. מיד אחרי פסח היתה לנו כבר הפלטפורמה הבסיסית, ומאז הרחבנו והוספנו אפשרויות ושיפרנו את ביצועי המערכת. בנינו אולפן מקצועי ואני מנחה את משחקי הטריוויה בשידור חי (ולפעמים גם מארח מנחים נוספים). מאות אנשים משחקים בו זמנית ומתחרים בינהם, כל אחד בבית שלו, במחשב או בסלולרי. האולפן מתאים למשחקי טריוויה טלפוניים, בהם המשתתפים מאזינים וכמובן גם משתתפים. ובמקביל ישנה אפשרות לשידור מצולם מתוך האולפן. זה כמובן מתאים רק לאלו שהקהילה שלהם צורכת פעילות במחשב. לא כל אחד..
אני שמח על שהצלחתי לפצח את הטריוויה ולהתאים אותה גם לקורונה.
בתי ספר, ישיבות, מתנ"סים כמובן, וגם עיריות, נהנים מהשירותים הללו, ומוצאים בהם את אחד היותר מתאימים לקורונה.
הטריוויה אונליין נותנת תחושת יחד, תחושת משמעות- משום שאתה לא רק מאזין, או צופה, אלא גם משתתף אקטיבית, משפיע, מרגיש חלק. התחושות והחוויות הללו לא ברורות מאליהן בקורונה. נראה לי שיש כאן ערך מוסף, שלא קיים בפעילויות כמו חוברות פעילות, ערכות יצירה או אפילו מופע טלפוני.
המשחק שלי הוא קהילתי מאוד, וממילא מעצים ומחזק מאוד בתקופה כזו.
מלחמת מלוניות
בין שלל הפקות מעניינות שעשינו, בלטה במיוחד הפקה מורכבת: בחול המועד סוכות השנה הפקנו את 'מלחמת המלוניות' בשיתוף עם הרב אלחנן גרוסבוים מעיריית ירושלים והרב אליהו רנד – פרוייקטור המלוניות.
תוכניות חול המועד לכל מלוניות הקרונה בהן שוהים מחלימי קורונה חרדים.
בנינו תוכניה עשירה ומגוונת לכל יום ובה שיעורי תורה לגברים, פעילויות לילדים וטריוויה משותפת לכל הגילאים. זו הייתה הפקה מאתגרת: לדאוג שבכל מלונית יהיה את הציוד הנדרש ומפעילים. שהמחלימים יוכלו לצפות בשידור חי בו זמנית, לא משנה באיזה מלונית הם נמצאים.
ערכנו תחרויות בין המלוניות ובין המחלימים והיו פרסים שווים שהמריצו לשחק.
ערכנו סקרים שונים שגילו תוצאות מעניינות, חילקנו פרסים למנצחים ופינוקים למלוניות הזוכות.
יצרנו גיבוש של כל המלוניות יחד, למשחק משותף. המחלימים נהנו מאווירה חגיגית ופעילה. המשוב שקיבלנו בכל יום היה מדהים.

אני מזמין גם אתכם, מתנ"סים ומחלקות עירוניות, לייצר משחקים בין שתי רשויות, או בין שני מתנ"סים. התושבים שלכם יאהבו את זה..
רגע ההכרעה
נראה לי שהקורונה לימדה אותנו הרבה מאוד, גם לזמני פוסט קורונה. ממה שאני שומע ממתנ"סים ועיריות שאני עובד מולם, נוצרה כאן הזדמנות חד פעמית להתנסות בפעילויות שלא היתה אפשרות אפילו לחשוב עליהן לפני שנה.
מי למשל חשב להפעיל כמות גדולה כל כך של תושבים יחד?
תחשבו כמה זול, באופן יחסי, לקיים חידון לכלל בחורי הישיבות בעיר. אלפי משתתפים, בעלות של כמה אלפים בודדים.
יש יתרונות להפעלה מרחוק, ואולי היא לא רק בדיעבד, אלא מתאימה גם מלכתחילה לפעמים.
מאמין שבעידן של אחרי הקורונה (שיבוא כבר, מחכים לו!) נראה שילובים של פעילות פיזית נורמטיבית, יחד עם פעילות מרחוק.
השילוב הזה יהיה מענין.
אנחנו, במלחמת מוחות, כבר נערכים ליום הזה. אני רוצה לקוות שגם אתם, מובילי הקהילה ברשויות, עושים את אותו הדבר, ומתכננים את היום שאחרי.
תודה לכם, שמחתי להיות כאן, ולשתף אתכם במאחורי הקלעים של המיזם שלי.
מתפלל להמשיך ולעשות טוב, להעצים ילדים, בני נוער ומבוגרים (ואפילו גם קשישים..), ולתרום את חלקי הצנוע לפעילות הפנאי של הקהילה החרדית.