תעודת זהות:
רעות אוחנה, בת 37, אמא ל-3 מקסימים, עובדת כרכזת ח"ן חרדי בשלוחת קרית יובל של מינהל קהילתי הרנוף בירושלים. אוהבת ליזום, ליצור, ולהוביל מיזמים קהילתיים יצירתיים במיוחד
נקודת הזינוק:
קרית יובל היא כיום שכונה מעורבת, ואולי נכון יותר: מתחרדת. כשהגעתי לגור בשכונה, אמא לילדים קטנים, לא היתה בכלל פעילות מותאמת למשפחה החרדית.מתוך רצון לשנות את המצב ולפעול כך שגם הילדים שלי יהנו מפעילות, התחלתי אני וכמה שכנות נוספות להידבר עם העירייה ולבקש לקבל את המגיע לנו. לאט לאט התחלנו ליצור פעילות ואירועים בכל מיני מקומות ודרכים פיראטיות. בכל אירוע כזה השתתפו ילדים רבים, שהוכיחו לנו שהצורך אכן גדול מאוד. עם הזמן הדברים התפתחו גם ברמה העירונית והפוליטית, ונפתחה שלוחה חרדית בשכונה.ואני זכיתי בתפקיד הרכזת, זה היה מעבר טבעי למדיי מעשייה התנדבותית קהילתית לתפקיד מסודר ובעל סמכות. נראה לי שהעובדה שצמחתי מהשטח, כתושבת בשכונה, גרמה לי וגורמת לי עד היום להיות מאוד קשובה לצרכים ולתושבים, ולהבין מה ואיך נדרש. בעבודה מהסוג שלנו, ואולי בעצם בכל תפקיד, חיבור ל"לקוח", לשטח, ויכולת להבין מה הוא רוצה ואיך הוא מעונין לקבל שירות,היא קריטית.
נקודת משבר:
הקורונה היא הזדמנות נהדרת למתנ"ס, כך לתפיסתי. הצורך הגדול של משפחות בתעסוקה ובפעילות, והחסר הגדול, גורמים לנו להיות במרכז המפה הקהילתית, והצורך בשירותים שלנו- גדול ומשמעותי מתמיד.אם בשיגרה, ילדים וגם מבוגרים, עסוקים מרבית שעות היום בחייהם ועיסוקיהם, ואנחנו ממלאים פונקציה של פנאי ותרבות,שהיא יחסית לא גדולה. אז בימים אלו בהם בתי הספר לא פעילים, או פעילים חלקית, אנשים בבית, אירועים אסורים והגבלות רבות מונעות חיי שיגרה, אנחנו הופכים להיות מרכז והצורך בנו, גדל מאוד. לדעתי, צריך לנצל את ההזדמנות הזו כדי לפעול ולעשות, לתת מענים ושירותים, ליזום פרויקטים, ובכך למצב את עצמנו ולבסס את היחסים שלנו עם הקהילה. התועלת, כך נראה לי, תהיה גם לימי שיגרה. ולא רק לקורונה.
נקודת השקה:
בתקופת הקורונה יזמתי כמה וכמה תכניות אטרקטיביות, שכבר אספר עליהן. את התכניות הללו הפקנו יחד מספר רכזות, חברות גם הן כאן בקבוצה: בילי מן וחגית קסביאן ממיתרים- גבעת שאול, אתי גולדשמידט מבית וגן וריקי אליעש מהרנוף. העבודה בצוות מפרה ומעצימה את התוצרים. הגענו למיזמים שכל אחת מאיתנו לבד לא היתה יכולה להוציא לפועל. גם בגלל איגוד המשאבים, גם בגלל החשיבה וסיעור המוחות, וגם בגלל האיכויות שכל אחת הביאה איתה לשולחן. מאוד ממליצה על עבודה בצוות. ואם אין לכן כזו בתוך המרכז או המתנ"ס,אפשר ליצור צוות עם קולגות ממקומות אחרים.
נקודות לדוגמה:
שמחה לשתף בכמה מיזמים בולטים שקרו וקורים במהלך הקורונה: מעצבים שכונה פסיפס שכונתי
כל משפחה קבלה ערכת יצירה -כולל דיסק צפיה-הסבר , הם התבקשו להכין את הפסיפס לפי דגם שקבלו מראש ולהחזיר את התוצר לנקודת איסוף. לאחר מכן אנחנו הרכבנו את התוצרים ביחד ליצירה מיוחדת בשלוש גינות ציבוריות
את תכנית הבריאות יזמתי יחד עם אתי גולדשמידט, תכנית שבועית בעיתון מקומי במשך 6 שבועות ברצף, בה נלמדים מסרים חינוכיים בנושא בריאות. כולל מטלות, חידות והפעלות.
נקודת סיום:
שמחתי להתארח פה בתכנית, ובכלל להיות כאן תמיד 🙂 מזמינה את כולנו להנות מהידע וההון הקבוצתי, ולזכות לעשות הרבה טוב לקהילות שלנו.
