דף, עפרון ובמה: מוטי הלר

דף, עפרון ובמה: מוטי הלר

מוטי הלר, מי לא מכיר? צייר חרדי אהוד ופופלארי. הציורים והקריקטורות שלו מופיעים בעיתונים ובספרים רבים. בחרנו לראיין את מוטי עם חזרתה של תכנית חמישי אמנותי בצל קורונה, משום שהעשייה שלו מרתקת ועשויה ללמד אותנו הרבה על הישרדות ועל התמודדות בזמני משבר ושינוי.

מוטי, מעבר להיותו צייר, הפך עם השנים גם אמן במה אהוד במיוחד. אז איך עובד השילוב הזה בין הדף והעפרון לבמה, ומה עושים כשהבמה נעלמת ביום בהיר אחד?

הבמה למוטי, ויחד איתו לריזי אשתו המקסימה. אמרגנית בחסד ומנהלת השיווק שלו שרובכן בוודאי מכירות ואוהבות 

אז רגע לפני שניגע בקורונה, ספרו לנו על החיבור של מוטי לבמה.

איך הופכים מאמן חזותי לסוג של שחקן במות?

יחד עם הציור, או אולי במנותק ממנו, תמיד אהבתי לרתק קהל וילדים. אהבתי, וגם הצלחתי בכך. במהלך השנים, חשבנו שנוכל לשלב בין כישרון הציור הכישרון הרטורי ולבנות מופעי במה שמאפשרים לקהל להיחשף לעולם הציור, תוך כדי האזנה לעלילה מרתקת אותה הקלטתי מראש. בנינו מספר סיפורים שמותאמים למגוון גילאים, והפכנו אותם למופעים המשלבים ציור ודרמה. וזהו, מהאולפן ישר אל הבמה.. גם עבורי זו חוויה מרעננת ומשמחת, לתת לילדים ערך מוסף לציור ולהתחבר אליהם מקרוב. כשאני מצייר, הם מתחברים אלי בלי שאנחנו יוצרים קשר ישיר. הציור הוא הגשר. במופעי במה, אנחנו נפגשים מקורב. הם רואים את תהליכי העבודה שלי, ואני נהנה מהמפגשים הבלתי אמצעיים האלו. אני חושב שהם מהווים גם השראה לא קטנה לילדים רבים שאולי חולמים לצייר ויש להם כישורים מתאימים. וכך הם רואים שזה אפשרי ושזה לא רחוק.

יצא לך להופיע בתקופת הקורונה, שהיא כאן איתנו כבר קרוב לשנה?

כמעט ולא. למעט תקופות קצרות בין לבין, בהן היה ניתן לקיים מופעים לקהלים קטנים. יצא לי להופיע במסגרת מופעי לייב שמשודרים בדיגיטל, כדוגמת עולים לירושלים, מיזם של אגף תרבות תורנית בעיריית ירושלים, במסגרתו התקיימו מופעים סביב השעון גם בבינהזמנים וגם בסוכות האחרון. תחליף כלשהוא לחסרון בבמה ובקהל..

האם פיתחתם ערוצים חלופיים שמותאמים לתקופת הקורונה?

בהחלט. כאומן, הנפש שלך זקוקה לעשייה הזו. הצורך הוא כמובן גם כלכלי, אבל לא רק. הרצון ליצור ולעשות, ולפגוש את הקהל, קיים ומפעפע, וישבנו לחשוב איך נוכל לתת לו מענה ולפעול גם במסגרת ההגבלות הרבות.

הערוצים שפיתחנו הם מופעי לייב, כמו שתארתי מקודם, מופעים מצולמים מראש שניתנים לצפייה בתשלום באתר של מופעים בסלון. שני המיזמים האלו מותאמים לציבור שגולש באינטרנט. אמנם מסונן, כי הוא מיועד לחרדים ופתוח גם בסינונים מחמירים כדוגמת נתיב, ובכל זאת חלקים רבים מהציבור החרדי אינם שם. המענה הנוסף שפיתחנו הוא מופעים למרחב הקולי. עיריות ומוסדות רבים מפעילים מרחבים קוליים בתקופה זו. ויש צורך בחומרים איכותיים ואטרקטיביים. גייסתי לטובתם את הכישרון הרטורי שלי, הקלטתי 4 סיפורים שונים, בהתאמה למרחב הקולי, שהוא שונה מבמה ומצריך טכניקות אחרות. כחלק מהסיפור, הילדים המאזינים לו משתלבים באמצעות משימות ציור שהם מקבלים. כך שהפעילות אינה פסיבית, אלא מפעילה את הקהל באופן אקטיבי. שזה חשוב, כי המרחב הקולי הוא פלטפורמה שהופכת את הילדים בעיקר לפסיבים ומאזינים, ופחות ליצרנים. אז שוב מצאתי דרך לחבר את הבמה (הטלפונית הפעם..) אל הדף והעיפרון. התכניות הללו יצאו מעניינות, ואני שמח למכור אותם למתנ"סים, מחלקות תרבות ומוסדות חינוך שפונים אלי.

מה אתה חושב על מצבם של האמנים בתקופת הקורונה?

מציאות לא פשוטה בכלל. גם כלכלית, אבל לא רק.וככל שהיא מתארכת, ואי הוודאות מתמשכת, היא הופכת להיות פוגענית יותר.

חייב לציין שמצבם של האמנים החרדים קשה משל אלו הכלליים. משום שאם יש קיום כלשהוא לעשייה אמנותית על המסך, ואמנים שאינם חרדים בהחלט יכולים לפעול במרחב הדיגיטלי וגם להרוויח ממנו בצורה סבירה כזו או אחרת, אז לאמנים החרדים לא קיימת הפלטפורמה הזו. למעט מעט יוזמות שאינן מיינסטרים ואינן נותנות מענה מספק.מצד שני, שמעתי מלא מעט אמנים על כך שהם לוקחים את הזמן השקט הזה, כדי ליצור ולפתח תוצרים חדשים שלא התפנו לעסוק בהם בשיגרה. וזה משמח, כי אני רוצה לקוות שכשנחזור לחיי שיגרה בעז"ה, נראה יצירות איכותיות ומושקעות, יותר ממה שהיו כאן בעבר. שהמשבר הזה יצמיח איכות שהיתה קצת חסרה לנו קודם.

גם עליך משפיעה תקופת השקט הזו? מבחינת יצירה, יש לזה השלכות?

וודאי. כל משבר או אירוע קיצון מביאים לתחושות לא פשוטות ולסערה רגשית, שאם מנווטים אותה לכיוון של יצירה, אז יש לה ביטוי מעשי ומורגש.

אחת הקריקטורות שיצרתי בתקופה זו ועסקה בסגר (מצורפת למטה), התפרסמה בכל העולם והביאה גל של תגובות שלא חוויתי קודם.

האמנות מסייעת לצייר, ולא פחות ממנו לאלו שצופים ביצירה, להביא לידי ביטוי תחושות ורגשות, כעס ותסכול, קושי או תקווה וציפייה. ונראה שהקריקטורה הזו הצליחה לדבר יותר מתמיד. עבורי, זו כמובן תחושה נהדרת. לדעת שהצלחתי לגעת באנשים ולהביא אל העולם את הקול שלהם.

 

לסיום, טיפ שלך לאמנים וגם למנהלות ורכזות תרבות וקהילה עבור ימי הקורונה המורכבים הללו.

 

טוב, אני לא יודע אם יש לי הזכות להמליץ לאחרים מה לעשות. אבל אם בקשתם, אז רק אגיד בהקשר של אמנים, כמו גם בהקשר של רכזות תרבות וקהילה, שגם בימים כאלו אין לנו פריבילגיה להפסיק ליצור ולפעול. הקהילה זקוקה לנו. ומתפקידנו לחשוב מחוץ לקופסא, להתאמץ ולגוון, ולמצוא את הדרך לפעול ולהשפיע טוב. ולרכזות אבקש להוסיף, נכון שאתן מתמודדות עם קשיים לא מבוטלים. אני רוצה לבקש מכן לראות את האמנים, להבין את המצוקה הגדולה שהם נתונים בה, ולנסות למצוא את הדרך לשלב אותם בעשייה שלכם גם בקורונה. לעזור להם לשמור על ראש מעל המים, ולהחזיק מעמד עד שנזכה לחזור לשגרה. במהרה בימינו אמן!

דניאל כהן

מנהלת אמנותית. ראש תחם אמנים ויוצרים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט