חמישי אמנותי נעים לכולנו!

חג הפסח כבר מורגש באוויר (וסליחה מראש ממי שאיזכור של פסח גורם לה לאי נוחות:) וכמו בכל חול המועד, גם בחג הקרוב תתגודדנה נערות ונשים על דלתות אולמות הצפייה של הקרנות הסרטים ברחבי הארץ. שני סרטים חדשים יוצאים לשוק, מה שמחמם את האוויר והאווירה ומביא אותנו למחשבות על ז'אנר הסרטים החרדי ועל ההתפתחות שלו, לטוב ולמוטב.
אז הפעם הזמנו לכאן את איידי פונפדר, עורכת וידאו מובילה סרטי עלילה חרדים. איידי פוגשת את הסרטים בשלבי ההתהוות הראשוניים שלהם, ועוזרת להם לבוא לעולם.
מוזמנות לשמוע קצת סודות מחדר העריכה:

ספרי לנו על עצמך, איידי

אני איידי פונפדר. 29. נשואה+3. עורכת וידאו (כ13 שנים) עוסקת בעיקר בז'אנר העלילתי במגזר החרדי. נולדנו ביחד בערך 🙂

בכובע של עורכת סרטים, האם את תופסת את התפקיד שלך כטכני או כאמנותי ומהותי לתוצאה?

לגמרי אומנותי ומהותי. הסרט נכתב פעם שניה על שולחן העריכה. סצנות ודמויות מקבלות משמעויות שונות בעריכה, כשהמטרה המרכזית היא לגעת כמה שיותר באנשים, שזה אומר למקסם את הרגש. עריכה עלולה להפיל את הרגש ויכולה להעיף אותו. וזו אומנות.

מרחב הקולנוע החרדי הוא אחד המסקרנים. היוצרות והמפיקים משקיעים הון עתק, והתוצרים לכאורה הולכים ומשתבחים. לפחות ברמת ההפקה הטכנית.
איך את רואה את הדברים מהזוית שלך?

אכן, מה שאנשים ראו, אין טעם להציג להם פעם נוספת. לכן תמיד מחפשים לחדש ומנסים לשדרג. המטרה היא ליצור ריגוש חזק יותר. גם תחום העריכה מנסה להשתבח, הן בצד הטכני והן בשפה. גם מערכות העריכה השתכללו מאוד ומאפשרות הרבה יותר ובקלות רבה יותר. תהליכים שפעם היו אורכים שעות היום אורכים דקות או שמסתדרים בכלל בלעדיהם .. 

מה את חושבת על הרמה האמנותית של הסרטים החרדים? האם היא נאותה?

תמיד יש לאן לשאוף, קלישאה. אה?  הפקה משלבת בתוכה הרבה פרמטרים ותחומים שמרכיבים את הסרט (תסריט, כתיבה, בימוי, עריכה, צילום, ליהוק וכו). אני חושבת שיש פער ברמה האומנותית של המרכיבים השונים. אבל נראה לי שיחסית למשהו שנולד לפני 15 שנה פחות או יותר, הוא עם אחוזון גבוה.

האם את מזהה מגמת שינוי / שיפור של הסרטים היוצאים לשוק? ספרי עליה. 

בהחלט. אלו שאיבדו אמון בסרטים החרדים, מוזמנות לנסות שוב. אולי תופתענה. הציבור אינטלגנט ב"ה, קולט את השפה, מבין דברים מהר יותר, שבוי פחות, הטעם שלו מתפתח, הוא נהיה אנין ובררני יותר, מה שמאלץ את הסרטים לספק לו מוצר מתאים. הסרט צריך לדבר בשפה מתאימה, צופה שתרגיש שמדברים אליה ברמה פחותה, תזלזל ואפילו תכעס. האתגר האמיתי בעריכה הוא להעביר ולהכניס הכל, רגש-אנפורמציה-מסר, באופן שהלב של הצופה יקלוט בלי לשמוע, יבין בלי לחשוב, ירגיש בלי לראות, ובסופו של דבר הסרט יצור תחושה שתגרור אחריה מחשבה. 

האם את חושבת שהמגבלות התרבותיות – חרדיות גורמות לקושי בהפקה של סרט איכותי?

אני חושבת שכן, יש הרבה שחולקים עלי. היות שסרט איכותי עוסק בקונפליקט, וחלק גדול מהקונפליקטים לא יכולים להופיע על הקיר במתנס מול 400 נשים חרדיות, אז יש מגבלה שיוצרת קושי. לעתים, יש נטיה לחפות על המגבלה ע"י עטיפת הקונפליקט בהמון אקשן/פעולה/נצנוצים כאלה ואחרים, ובכך להעצים את הריגוש. מה שמוריד, לפעמים, מאיכות הסרט. אין ספק שיש סרטים איכותיים שהצליחו להביא הכל. זה האתגר האמיתי של הסרטים, אין ספק.

ספרי לנו איזו אניקדוטה או שתיים הקשורות בעבודה שלך כעורכת של הסרטים הפופולאריים

סרטים חרדיים הם תלויי טיימינג מאוד קשוח. חוה"מ פסח לא יזוז בלוח והסרט חייב לעלות! הלוז הזה גורר הרבה חוויות מהסרטים… עבודה סביב השעון, אנשים שקרסו וישנו לי על הספה בסלון או התפזרו במיטות אחרות בבית. במאית שקילחה לי ילדים כדי שתרוויח עוד שעת עריכה. קאט! 😉
אחד הדברים החוויתיים זה להיות במקום ציבורי ולשמוע נשים מנתחות סרט שערכתי. זה מרתק ומלמד. אסור להפריע, רק לשמוע פרשנויות מעניינות ומקוריות, ללמוד מה מטריד צופה ועל מה הוא סולח, להיסחף להשערות רחוקות מהמציאות.. בקיצור, צריך להיות בשקט ולהנות. זה קורה לי די הרבה ב"ה :).

משהו לסיום?

רציתי לספר שיש לי אהבה גדולה לעריכת סרטים דוקומנטריים (תיעודיים). זה ענף פורח בתעשיה, לפחות כמו העלילתי, אך משום מה בציבור החרדי אין לו כמעט במה (עד בכלל לא). נראה שקשה לציבור (ואולי ליוצרים?) להאמין שסרט עם תמונות פחות מרשימות וויז'ואל פחות מוקפד יכול לספק חוויה עוצמתית לא פחות ואף יותר. מניחה שזה ישתנה ויתפתח עם הזמן.

תודה, איידי, שעזבת את מסך המחשב והקדשת לנו מזמנך. מאחלות לך עבודה פורייה ומהנה, ושתדאגי לנו ולקהל שלנו לתוצרים איכותיים ונוגעים.

ולמי שמעוניינת להכיר את איידי קצת יותר או לשאול אותה משהו, הנה כתובת המייל שלה: Aidy985@gmail.com