חמישי אמנותי נעים לכולנו!

אנחנו כאן איתכן בכל יום חמישי זו הפעם הרביעית כבר, ושוב נרצה לפתוח בתודה לכל מי שמגיבה, כותבת את דעתה, משתפת את כולנו במחשבות וברעיונות שלה. סיעור המוחות הזה כאן בקבוצה הוא כח משמעותי לכל אחת מאיתנו!
אז מה יש לנו היום בפינת האמנות השבועית שלנו? היום נרצה להפנות את אור הזרקורים לז'אנר אמנותי מעניין שמתחיל לתפוס תאוצה לאחרונה. הספוקן וורד. תהיה איתנו כאן שרהלה גרוס, אמנית חרדית שתספר לנו על עצמה ועל עולם הספוקן וורד.

מה זה ספוקן וורד?

ספוקן וורד בתרגום לעברית הוא "שירה מדוברת". הכוונה היא לסוגת תיאטרון מסוימת בה אמנים כותבים שירה ומקריאים אותה על במה בצורה תיאטרלית. זו לא ממש הצגה, אבל זו גם לא קרינות אנמית. זו הקראה של שיר שהוא אישי, שנכתב על ידי האמנית שעולה איתו על הבמה, שיש בו אמירה מעניינת והצצה לעולמה הפנימי, והוא מעביר מסר שיש לו חיבור חברתי / קהילתי כלשהוא. השיר כתוב מלכתחילה כך שיתאים להקראה על במה. הוא עושה שימוש בשפה מדוברת וקולחת, ויש בו טאצ' אישי מאוד. האופן בו האמנית מקריאה את השיר על הבמה הוא אטרקטיבי, מתחבר אל התוכן ואל המילים, יש בו בימוי קל והוא עושה שימוש בטכניקות של תיאטרון, כך שהקהל מתחבר אל הדמות ואל המילים.

מתקשות להבין? מוזמנות להציץ לקטעי ספוקן של גיטי פורגס ושל שרהלה גרוס כאן בתחתית הכתבה.

בחרנו לארח כאן את שרהלה גרוס שתספר לנו על הספוקן וורד. שרהלה היא שחקנית ואמנית מהטובות במגזר שלנו. 

אז שרהלה. לפני שנדבר על הספוקן וורד, ספרי לנו קצת על עצמך. ועל החיבור שלך לאמנות.

שמי שרהל'ה. עוד שניה בת 40. ומזה 15 שנה עובדת בתחום הבמה. התחלתי כבמאית וכותבת מחזות לבתי ספר (הייתי מורה כמו כולן,  עד שמנהלת ביה"ס שלחה אותי לביים מסיבת סידור.. ופתאום הבנתי שאני לא רוצה לחזור לכובע המורה. עולם ההוראה 'הפסיד' אותי, אבל אני גיליתי את שאהבה נפשי) במשך השנים למדתי באופן מקצועי את אמנויות הבמה, והתחלתי לשחק בעצמי ולכתוב טקסטים בימתיים ללקוחות. כיום אני שחקנית קבועה בשתי קבוצות תיאטרון חרדיות (פואנטה. אילתור ברגע) ומשחקת בהפקות מסך ובמה שונות. הבמה בשבילי היא בד קנבס גדול, ריק, ומזמין. מקום להתבטא, ליצור, להתחבר לעצמי ולאחרים.  שתי אהבותי הגדולות הן כאמור משחק וכתיבה. עד היום עשיתי אותן בנפרד. בספוקן וורד מצאתי שילוב מדויק ומרגש של שתיהן.  משלב הכתיבה אני כבר רואה בעיני רוחי את הביצוע הבימתי וכותבת בהשראתו.. נכון להיום ספוקן הוא ה'בייבי' שלי. הדבר הבא שאני חולמת לעשות בגדול. התחלתי לטעום ולהטעים ממנו קצת על כמה במות. יכולות להתרשם מהקליפ כאן בתחתית הכתבה. אבל אני רוצה יותר. חולמת על היום שבו לא תהיה שוחרת אמנות חרדית שלא תכיר את הז'אנר, ובכל מרכז תרבות חרדי יתקיימו ערבי ספוקן שיתנו במה לדבר הנפלא הזה.

תסבירי לנו מה לך ולספוקן וורד? אפילו לומר את שתי המילים האלו ברצף וללא שגיאות, קצת קשה:)

לפני שנתיים וחצי חברה שלחה לי סרטון של מישהי שמבצעת ספוקן וורד, הסרטון היה באורך של 4 וחצי דקות בלבד, אלו היו דקות מכוננות בשבילי! אמיתי! בסופם ידעתי שמצאתי את הז'אנר המדויק שלי.. תוך 4 וחצי דקות הבנתי שה'דבר' הזה (אז עוד לא ידעתי איך קוראים לו) הוא שילוב מנצח של שתי האומנויות שאני הכי אוהבת לעשות: לכתוב, ולשחק. מאז אני 'חסידת ספוקן' מושבעת, לומדת ומחפשת כל מקום אפשרי שאפשר לעשות בו ספוקן, כתלמידה, כמבצעת, כצופה.. (ולצערי אין אצלינו כמעט מקומות כאלה)

 את רואה את הספוקן וורד מצליח למגזר שלנו? הוא מותאם לקהל החרדי?

הקהל החרדי מצפה לאמנות איכותית שמביאה 'אמירה', מעבר להנאה ולצחוק. וז'אנר הספוקן וורד מכוון בדיוק לשם. הוא עמוק, אינטלגנטי ותמיד נושא מסר. אין מסכים ונצנצים ו'שואו', אפילו לא מוזיקה. יש רק מקרופון ומולו אדם אחד. הוירוטואוזיות היא במילים.  אישית זה נראה לי מתאים מאד לציבור שלנו שוחר העומק. (חוץ מהכל הפקתית זה מופע חסכוני מאד 🙂 

 המלצה שלך למתנסי"ם ומחלקות תרבות שמעוניינים לפתח אצלם גרעין של ספוקן לאמניות מקומיות

להתחיל בהכשרת דור הספוקן הבא! קורסים, שיעורים, סדנאות חד פעמיות. והעיקר! לארח ערבי ספוקן וורד, עם  אמני ספוקן מקצועיים בשילוב אמנים מקומיים שמעונינים להתנסות בז'אנר. (דברו איתי, אשמח לסייע לבנות אירועים כאלו)

שרהלה, איך את מנקודת מבטך רואה את האמנות החרדית? איה עומדת ולאן הולכת?

אמנות חרדית מנקודת מבטי היא צעירה, מאד צעירה. בוודאי בהקשר של אמנות במה. לפני כ10 שנים כשהייתי מספרת שאני שחקנית לא כ"כ הבינו על מה אני מדברת. כיום המצב שונה בהחלט, אמנות הבמה החרדית התפתחה באופן מרשים.. אבל ככזו שנולדה לא מזמן אני רואה אותה כמי שעושה צעדים ראשונים. לא תמיד בטוחים בעצמם, לפעמים אחד קדימה ושניים אחורה ולפעמים גם לא בטוחה לאן היא הולכת. אבל היא כאן כדי להשאר. ואני בטוחה שככל שיחלוף הזמן הציבור ילמד איך לאכול אותה נכון, והיא תהפוך להיות מקצועית ונגישה הרבה יותר.

 ורגע לפני שנשחרר אותך, שאלה אחרונה שחשובה לנו: איך החוויה שלך מול מתנסי"ם, מרכזים קהילתיים ומחלקות תרבות? האם יש שיח ושיתוף פעולה נכון בין אמנים לרכזות?

לפעמים יש לי תחושה מול רכזות מתנסים ותרבות, שהם פחות מסתכלות על הערך האמנותי של המופע ויותר על הערך המסחרי שלו. קרי: מה יציף את האולם מקיר לקיר וימכור את כללל הכרטיסים. הייתי שמחה שיהיה יותר שיח בין הרכזות לאמניות, שהרכזת תרצה לא רק למלא אולם או לקבל מופע זול, אלא גם לחשוף ולהנגיש תכנים אומנותיים פחות מוכרים, לתת להם קול והזדמנות.

תודה שרהלה, היה לנו מרתק לפגוש אותך ואת הספוקן וורד. ומי יודע איפה ומתי ניפגש שוב יחד.. 

למעוניינות, פרטי התקשרות עם שרהלה בענייני ספוקן, ולא רק:
שרהלה גרוס
saralefi@gmail.com
058-660-4408

ספוקן וורד של גיטי פורגס: 
https://drive.google.com/file/d/11GZ0slYnE8lZ2yx1kcwOJVp72tPKWDBo/view?usp=drivesdk

ספוקן וורד של שרהלה גרוס:
https://drive.google.com/open?id=1rUrLkGWt1Be24KgiHdsCbdLzErXHS-PW