כדי לייצר פעילות, נדרש תקציב. זוהי אקסיומה מוכרת (וכואבת). רשויות חרדיות הן מוחלשות בדרך כלל, ומתקשות לממן באופן עצמאי את פעילות התרבות שלהן.

מענין לעקוב אחרי גורמי התקציב העומדים מאחורי הרשויות ומאפשרים להן לפעול. מי הם מקורות התקציב שלהן?

תוכלו לראות את לוגו משרד התרבות על חלק גדול מהפרסומים, ולא בכדי. המשרד מוביל עשייה מגוונת לטובת פעילות תרבת רשותית, ועל הדרך, פסטיבלים רשותיים הם תקציב שכדאי ללמוד ולהכיר אותו. בשנת 2020 כבר לא תפעל יוזמת סל"ע, וזה הזמן להבין את תקנת הפסטיבלים.

ואם כבר משרד התרבות, ניתן לזהות את טביעת האצבעות שלו על הרבה מאירועי הילדים, וגם המבוגרים. אין ספק שתכנית "תרבות לפריפריה" נוכחת, משמעותית ומקלה מאוד על הרשויות החרדיות בבואן לקיים תרבות. סבסוד של כ- 60% מעלות המופעים המוכרים בתכנית, היא לא פחות מדרמטית. ואין זה פלא שהמופעים המוכרים במאגר זוכים לתעדוף ולביקוש גבוה במיוחד. 

משרד החינוך, האגף לתרבות יהודית, פעיל מאוד בחנוכה, וגם אותו ניתן לראות ולהרגיש. 

בנוסף, וכמו תמיד, משרד הפריפריה גם הוא מצטרף לחגיגה. תקצובי נוהל יות"ר המממנים תרבות מקומית נסגרים לקראת סוף 2019, ואת שאריות התקציב, או אולי רובו, במקומות בהן לא הספיקו לעשות שימוש בקיץ בשל ההודעה המאוחרת על אישור התקציב, תוכלו לראות כאן בחנוכה.

השאלה הגדולה המרחפת באוויר היא מצבה הכלכלי של המדינה והאופן בו היא פותחת את שנת 2020. כיצד מצב הממשלה ומצב הגרעון ישפיעו ויורגשו על היכולת של הרשויות לקיים פעילות תרבות? קשה להעריך בשלב זה, נותר רק להמתין ולקוות להמשך התפתחות וצמיחה של אמנות איכותית ותרבות משמעותית במרחב החרדי.