פסח מביא עימו שלל אירועי תרבות ברחבי הארץ, וזוהי הזדמנות לתת את הדעת למתחולל בשטח בשנה שנתיים האחרונות, בהובלתה של חברת "פמי פרמיום". אם קשה לכם לגלגל את צמד המילים על הלשון, זה אומר שאתם לא חשופים להתרחשות משמעותית שמאפשרת לתרבות החרדית לצמוח ולהתרחב. פמי פרמיום היא זכינית של משרד התרבות, ומנהלת עבורו את תכנית "תרבות לפריפריה". התכנית נועדה לסבסד ולהנגיש תרבות לתושבי פריפריה באמצעות מאגר מופעים איכותי בתחומי האמנות השונים: תיאטרון, מחול, מוסיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.בגלגול הקודם של התכנית, היא נוהלה בידי עמותת "תרבות לישראל" (כן, זו העמותה המנהלת כיום את "תור הזהב" עבור משרד הפריפריה. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר. הבטחנו..)

ובחזרה להווה:

החל משנת 2017, מסבסדת התכנית 66% מעלות מופעי תרבות המוכרים במאגר שלה עבור אוכלוסיה חרדית וערבית. סבסוד שכזה, הגבוה משמעותית מהסבסוד למגזר הכללי, מביא עימו בשורה של ממש ליישובי הפריפריה החרדים (מרבית היישובים החרדים מוגדרים פריפריה. כולל ירושלים, אלעד ובית שמש. בני ברק, חיפה וערי מרכז נוספות אינן בהסדר) במהלך השנתיים האחרונות הלכה התכנית והרחיבה את נוכחותה ברשויות השונות. יישובים רבים הצטרפו להסדר, בין אם הם חרדים ובין אם מעורבים, ומאגר האמנים החרדי של התכנית גדל אף הוא בהתמדה. תקציב הפעילות הדל של רשויות וקהילות חרדיות פוגש את פמי פרמיום, וכאן מתרחשת צמיחה מדהימה. התקציב מכפיל ומשלש את עצמו באמצעות הזמנת מופעים ממאגר התכנית, והאפשרויות הופכות להיות רבות יותר. 

זוהי הסיבה שאתם רואים יותר מופעי ילדים, יותר אירועי מוסיקה, יותר הצגות תיאטרון. לא יהיה זה מוגזם לטעון שתרבות לפריפריה היא שותפה בכירה של הרשויות בתכניות התרבות שלהן. גם בחג הפסח הבא עלינו לטובה, תרבות לפריפריה היא נוכחת נפקדת. אתם לא רואים אותה בפרונט של הפרסומים. אבל דעו לכם שהיא נמצאת שם, והרבה מהם מסובסדים על ידה ומתקיימים בזכותה. תופעה מרתקת שלא ניתן להתעלם ממנה, מתרחשת דווקא בזירת האמנים. מכיוון שרשויות מעדיפות להזמין מופעים המוכרים במאגר התכנית, אמנים מבינים שכניסה למאגר היא מפתח להרצות רבות למופע שלהם.

וועדות הרפרטואר של פמי פרמיום בוחנות כל מופע, ומאשרות אותו אך ורק אם הוא עומד בסטנדרטים של איכות ומקצועיות. המציאות הזו, מביאה אמנים חרדים לא מעטים להיענות בשלילה על ידי הוועדות המקצועיות. נראה כי לא תמיד היצירות שלהם עומדות בסטנדרטים הנדרשים. כתוצאה מכך, הם מבקשים לבצע שדרוג אמנותי למופע שלהם, ומפנימים את העובדה כי מופע איכותי אינו תוצר בידורי שמפיקים באופן חפיף ועצמאי, אלא יש להיעזר באנשי מקצוע כדוגמת בימאים, מנהלים מוסיקליים, מנהלים אמנותיים ועוד, כדי להפוך את היצירה לכזו שתוכל לזכות בהכרה.

כך שבסופו של דבר, תכנית "תרבות לפריפריה" מצליחה להשפיע על שני זרמים המסתנכרנים זה עם זה: תקציב פעילות לרשויות מצד אחד, ואיכות היצירה של האמנים החרדים מצד שני.

אין ספק כי הצלחה של תכנית תלויה במידה רבה באדם שעומד מאחוריה. זה המקום לציין את אורית דה קסטרו, מנהלת תרבות לפריפריה, שראויה להערכה רבה על הרצון והיכולת להבין את צרכיה הייחודיים של התרבות החרדית. גישה כזו לא מובנת מאליה, ויש לברך על כך.