מי עומד מאחורי מהפכת התרבות החרדית?

מי עומד מאחורי מהפכת התרבות החרדית?

המציאות המורכבת של קהילות חרדיות ברשויות מעורבות. מאחר והשליטה על קולות קוראים ותקציבי חוץ הינה של ראש הרשות, אין דרך לאכוף שוויוניות בחלוקת משאבים המגיעים באמצעות קולות קוראים. קהילות חרדיות רבות, גם כשהן גדולות ומשמעותיות מבחינת אחוזי תושבים ביחס לכלל תושבי הרשות, אינם נהנים ממשאבי תרבות הזהים לחלקם באוכלוסייה. ניקח כדוגמה את "בימות פיס", פרוייקט הממומן ע"י מפעל הפיס לטובת מופעי מוסיקה, אם העיר אשדוד נהנית ממופע חינם בשווי של קרוב למאה אלף שקלים במימונו של מפעל הפיס, הרי שתושביה החרדים של העיר הודרו מתקציב זה. מפעל הפיס אינו בוחר כיצד יחולקו המשאבים שהוא מעניק לעיר, אלו בחירות פנימיות התלויות בכוחות הקואליציה ובנציגי הציבור, ומשכך- נגרמת אפליה של ממש לקהילות חרדיות הממוקמות ברשויות מעורבות.

השנים האחרונות היו, ללא ספק, תור הזהב של התרבות החרדית. מאות אירועים, מופעי מוסיקה, תאטרונים והצגות. מי שעומד מאחורי המהפכה הזו, הוא המשרד לפיתוח פריפריה נגב גליל. לאחר כתבת תחקיר שפורסמה לאחרונה ב"כלכליסט" ובה האשמות כבדות על משרד הפריפריה והשר העומד בראשו, ראוי להפנות את הזרקור למתחולל בשטח ולעשייה האמיתית שאותה נוטים קצת לשכוח..

אז מה קורה בשטח?

כשמתיחסים לתרבות חרדית, חשוב מאוד לשים לב לשתי הנחות העומדות בבסיס יכולתן של הרשויות לפעול ולקיים פעילות: 

האחת, היא העובדה כי בהיעדר תקציב עירוני המיועד לצרכי תרבות, תקציבי חוץ הם אלו המזרימים חמצן לרשות ומאפשרים לה לקיים פעילות. רשויות חרדיות בדרך כלל מודרגות נמוך במדד הסוציו אקונומי ונחשבות רשויות מוחלשות. ברובן, אינן מסוגלות כלל לממן מופעי ואירועי תרבות, או שהן מתקצבות אותה בסכום שולי שאינו מספיק כמעט לכלום. 

ההנחה השניה היא המציאות המורכבת של קהילות חרדיות ברשויות מעורבות. מאחר והשליטה על קולות קוראים ותקציבי חוץ הינה של ראש הרשות, אין דרך לאכוף שוויוניות בחלוקת משאבים המגיעים באמצעות קולות קוראים. קהילות חרדיות רבות, גם כשהן גדולות ומשמעותיות מבחינת אחוזי תושבים ביחס לכלל תושבי הרשות, אינם נהנים ממשאבי תרבות הזהים לחלקם באוכלוסייה. ניקח כדוגמה את "בימות פיס", פרוייקט הממומן ע"י מפעל הפיס לטובת מופעי מוסיקה, אם העיר אשדוד נהנית ממופע חינם בשווי של קרוב למאה אלף שקלים במימונו של מפעל הפיס, הרי שתושביה החרדים של העיר הודרו מתקציב זה. מפעל הפיס אינו בוחר כיצד יחולקו המשאבים שהוא מעניק לעיר, אלו בחירות פנימיות התלויות בכוחות הקואליציה ובנציגי הציבור, ומשכך- נגרמת אפליה של ממש לקהילות חרדיות הממוקמות ברשויות מעורבות.

שתי הנחות אלו גרמו מאז ומתמיד לכך שהקהילה החרדית היתה מוגבלת מאוד ביכולת שלה להפעיל תרבות עשירה ולממן אירועים גדולים. אל הצורך הזה נכנס משרד הפריפריה והפך את הקערה על פיה. 

קולות קוראים אפשרו לרשויות שהזמינו אותן להגיש בקשות לקיומם של אירועי תרבות גדולים, או כפי שהקול הקורא כינה אותם: "מגה אירוע". המשרד לא הסתפק בהפצה של קולות קוראים סתמיים, אלא בנה אותם בחכמה וברגישות, כך שבמידה ומדובר ברשות חרדית- היא תוכל להיות מתוקצבת בצורה הוגנת עבור פעילות תרבות. ובמידה ומדובר ברשות מעורבת- היא תהיה מחויבת להקצות את התקציב באופן שוויני עבור כלל המגזרים המתגוררים בעיר, ומכך גם האוכלוסיה החרדית הפכה חלק. 

התוצאה נראתה בשטח מהר מאוד: בזו אחר זו החלו הרשויות החרדיות ליהנות את התושבים שלהן עם אירועי מוסיקה, הצגות ופעילויות אטרקטיביות כמו שלא נראו מעולם.

על מרבית הפרסומים של אירועי התרבות החרדים מתנופף בגאווה סמלו של משרד הפריפריה.

מזה קרוב לחמש שנים שמשרד הפריפריה משפיע על התרבות החרדית ועל אירועים שהיא מקיימת יותר מכל גוף אחר.

כעת, כשהבחירות בפתח ועתידו של המשרד אינו ברור, נותר לנו רק לקוות כי גם בממשלה הבאה יהיה מי שייקח בחשבון את החרדים ואת הצורך שלהם בתרבות, ושהמישהו הזה יחזיק בעמדת שליטה שתאפשר לו לפעול ולעשות למענם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט